> To the English edition
 
אומץ לסרב > מהעתונות > הדיון שלא מתקיים - מאיר שניצר
הדיון שלא מתקיים - מאיר שניצר 15/03/2005
 
 

מרוב דיבורים, דיונים ופסקי הלכה על אודות הסרבנות מימין, שנובעת ממניעים דתיים ופוליטיים, כמו נזנח הדיון הציבורי בסרבנות הוותיקה יותר - סרבנות השירות הצבאי בשטחים הכבושים, זו היוצאת מתוך נקודת מוצא הומנית.
מרוב דיבורים, דיונים ופסקי הלכה על אודות הסרבנות מימין, שנובעת ממניעים דתיים ופוליטיים, כמו נזנח הדיון הציבורי בסרבנות הוותיקה יותר - סרבנות השירות הצבאי בשטחים הכבושים, זו היוצאת מתוך נקודת מוצא הומנית.
  
הסיבות לשכחה, ואולי השכחה מכוונת זו, נובעות כמובן מתוכניות העתיד של ממשלת שרון-פרס בדבר ההתנתקות מהפלשתינים, ואימוץ מחודש של מפת הדרכים, כמו גם מאווירת העסקים כרגיל שבקעה מייד עם הסתלקותו של יאסר ערפאת.
  
לכן נתפס אתמול מכתב הסירוב החדש, עליו חתמו 250 תיכוניסטים, כמטען צד עוכר שלווה, וכניסיון נעורים חצוף להחזיר למרכז הבמה סוגיות מצפון פחות בוערות מהבחינה הפוליטית, דוגמת כבוד האדם, חירותו, או חופש הבחירה המולד שלו.
  
דומה היה כי אחרי סערת מכתב הטייסים, ולאחר הפצצה התקשורתית שחוללה עצומת לוחמי סיירת מטכ"ל, כבר אין מה לחדש בנושא סרבנות השירות בשטחים הכבושים. אפילו שמכתב הסרבנים הטריים מעלה על הנייר בבהירות רבה חזון של חברה רודפת צדק, שכבר נזנח כאן מזמן.
  
ובכל זאת, למי שכבר שכח במה הדברים אמורים כאשר מאזכרים את עצומות הסרבנים, בא השבוע "רציתי להיות גיבור" ומאזכר זאת מחדש. "רציתי להיות גיבור" הוא סרט תעודה של שירי צור, המוקרן עתה באופן מסחרי בבית קולנוע בתל-אביב, כפתרון כמעט כפוי להפצתו ברבים. מפיקיו מוסרים ששום ערוץ ישראלי ‭1 ,2 ,10 -‬ או ‭- 8‬ אינו מוכן לשדר סרט זה, שמטבע הדברים נועד לבמה הטלוויזיונית. בהתחשב בעובדה שכמעט כל זרוע של מידע חדשותי באינטרנט מתהדרת לאחרונה ביומנים אישיים נרגשים הכתובים על-ידי סרבני הימין, קשה מעט לעכל את הווטו המוחלט, הקולקטיבי, שהוטל על סיפורם של סרבני הצד שכנגד.
  
מעדיפים תגובה היסטרית
 
נכון, צפייה ב"רציתי להיות גיבור" עשויה בהחלט לשמש כזרוע מגייסת למכתבי סירוב נוספים. אך נכון גם שיוצרת הסרט מעניקה בו זכות דיבור רק לכאלה (כולם גברים) שכבר שירתו בצה"ל - טייס אף‭,16-‬ קציני צנחנים ושריון, לוחמי סיירת עילית - ומוכנים לגולל נוכח מצלמותיה את ניסיונם הצבאי, ובמיוחד האנושי, הכאוב, ואת המסקנות האישיות שלהם מכך, ובכלל זה הליכה לכלא במקום לשירות מילואים.
  
ב"רציתי להיות גיבור‭,"‬ שקרוי כך בעקבות עדותו השקטה והחודרת של יאיר מיוחס, לוחם בסיירת מטכ"ל החתום על עצומת סירוב שירות בשטחים, נדרש הצופה להתעמת עם סיפורי כיבוש, המעמידים באור קשה את אופני ההתנהגות הישראלית בכלל. מדהימה במיוחד היא עדותו המפורטת של דוד זונשיין, סגן בצנחנים שהיה עד לחקירה בעינויים עד כלות הנשמה של רועה בן ‭,14‬ פלשתיני כמובן.
  
חברה ערנית ומפוכחת יותר מהחברה הישראלית של ראשית המאה ה‭,21-‬ היתה מתעמתת עם בעיותיה המורכבות - מצפון אישי, חובה לאומית, זכויות הפרט - גם באמצעות חיבור מושכל בין מכתב הגימנזיסטים הטרי וסרט התעודה החדש. אלא שכאן, כך נראה, מעדיפים את התגובה ההיסטרית מצמצמת הדיון, על פני פלורליזם מחשבתי. ולכן נדחק הסרט התעודה החשוב הזה, החוצה מזירתו הטבעית - ערוצי השידור הטלוויזיוניים.
  
מצד שני, למה להרבות בתמיהות כנגד גופי שידור מסחריים? הרי אחד הח"כים הראשונים שהזדרז לגנות את מכתב הסרבנים החדש הוא אבשלום וילן, איש מרצ. 
 

דף הבית | מכתב הלוחמים | התנועה | חדשות | החותמים | תומכים | מהעתונות | מאמרים | שאלות ותשובות | הצטרפות | תרומות
כל הזכויות שמורות 2003