> To the English edition
 
אומץ לסרב > מאמר > יום מילואים שמח גבעת אסף - אריק דיאמנט
יום מילואים שמח גבעת אסף - אריק דיאמנט 01/06/2005
 
 
ביום המילואים 2005 אשר "נחגג" השבוע שמרו עשרות חיילי מילואים על מאחזים לא חוקיים. סיפורם של המאחזים הוא שערורייתי במידה שיכולה לערער את האמון במוסדות המשטר הדמוקרטי. הרי נקבע בדו"ח מאת משרד ראש הממשלה שמדובר בעבירה על החוק. מאז עברו שלושה חודשים ולא רק שהמאחזים לא פונו, הבניה בהם נמשכת! את המחיר משלמים, כרגיל, חיילי המילואים.

ביום המילואים 2005 אשר "נחגג" השבוע שמרו עשרות חיילי מילואים על מאחזים לא חוקיים. בגבעת הראה, במצפה אסף, במיגרון, בברוכין ובעוד מאחזים רבים המצוינים בדו"ח ששון כמאחזים לא חוקיים. ביום בו מתיימרת מדינת ישראל להצדיע לחיילי המילואים נשלחו עשרות מהם לסכן את חייהם בשטחים במשימה לא חוקית בעליל. יום מילואים שמח, גבעת אסף.

סיפורם של המאחזים הוא שערורייתי במידה שיכולה לערער את האמון במוסדות המשטר הדמוקרטי. הרי נקבע בדו"ח מאת משרד ראש הממשלה שמדובר בעבירה על החוק. מאז עברו שלושה חודשים ולא רק שהמאחזים לא פונו, הבניה בהם נמשכת! את המחיר משלמים, כרגיל, החיילים הנשלחים לסכן את חייהם בשביל חלום משיחי ובלתי חוקי.

לא עזרו ההפגנות של ארגוני זכויות אדם ותנועות השלום כמו שלום עכשיו. עשרות הפגנות שקיבלו אישור משטרתי להיערך מול מאחזים בוטלו ברגע האחרון ע"י המשטרה באמתלה של "שטח צבאי סגור". למתנחלים מותר להיאחז בקרקע, אולם לישראלים מן הישוב אסור להפגין. בכך קופחה עוד זכות יסוד במשטר דמוקרטי ועוד מסמר ננעץ בארונה של הדמוקרטיה הישראלית.

מאז פרסום דו"ח ששון פנתה תנועת אומץ לסרב מספר פעמים ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בבקשה להבהיר מה דינו של חייל המקבל פקודה לשמור על מאחז בלתי חוקי. ביקשנו שהיועץ יכיר בזכותו של חייל לסרב לקחת חלק בפעילות בלתי חוקית. לשכת היועץ אישרה כי הבקשה הועברה לידיעתו אולם עד היום טרם פורסמה חוות דעת משפטית בעניין.

המסר הוא ברור- בישראל החוק הוא שקובע; בשטחים בעלי הבית הם המתנחלים. הם מעל כל חוק ומעבר להישגה של כל רשות אכיפה. כל מוסדות המדינה לרבות הצבא והמשטרה לא יכלו למאחזים, או לחליפין- שיתפו איתם פעולה. אפילו האמריקאים כבר הרימו ידיים, והשבוע קונדוליסה רייס הסתפקה (שוב) בדרישה סמלית לפרק את המאחזים, בפעם המי יודע כמה.

הניסיון מלמד שאסור להקל דעת בעניין המאחזים. מטבעם הם ממוקמים באזורי חיכוך ומחירם מחיר דמים. זהו עוול שקשה לתאר כלפי החיילים ומשפחותיהם: שליחתם של חיילי צה"ל אל מותם המיותר היא פשע שאסור לשתף איתו פעולה.

מעבר לכך, מדובר במכשול של ממש לכל הסדר עתידי עם הפלסטינים. המאחזים עליהם שמרנו כחיילי סדיר בשנות אוסלו הם היום התנחלויות לכל דבר ועניין, והמאחזים של היום הם ההתנחלויות של מחר. בימים אלו נבנות ברחבי הגדה מאות יחידות דיור, ומי שפותר את עצמו מלהתמודד עם איום המאחזים היום ימצא עצמו עם יותר התנחלויות אחרי ההינתקות מאשר לפניה. זהו העוקץ בתכניתו של שרון: עזה תפונה על 6000 תושביה, ועשרים אלף מתיישבים חדשים ישוכנו בגדה.

המאחזים מהווים רמיסה גסה של הדמוקרטיה. בהעדר חוק, כשהמשטרה מעלימה עין, הצבא משתף פעולה, זכות ההפגנה נשללת והיועץ המשפטי שותק: חייבים אנשי המילואים להשמיע את קולם. נכון שבתקופה רגישה זו חשוב לעשות הרבה בשביל לאפשר לישראל להסיר מעליה את הנטל של רצועת עזה, אבל אין בכך הצדקה לקחת חלק במפעל משיחי ובלתי חוקי. אנחנו חיילים בצבא ההגנה לישראל, ומאחזים לא חוקיים בעומק שטח פלסטיני- זו לא הגנה, וזו לא ישראל.

אריק דיאמנט
מחותמי "מכתב הלוחמים"


דף הבית | מכתב הלוחמים | התנועה | חדשות | החותמים | תומכים | מהעתונות | מאמרים | שאלות ותשובות | הצטרפות | תרומות
כל הזכויות שמורות 2003