11 באוגוסט - במורד המדרון החלקלק

מעריב, 14 בדצמבר 2001:

"מועצת יש"ע שהתכנסה אתמול בעמנואל קראה אתמול לסיעת המחנה הלאומי לפרוש מהקואליציה אם ראש הממשלה לא יורה לצה"ל לכבוש מחדש את שטחי הרשות"

:Ynet, 27.7.2002

"בתגובה לפיגוע אמש בדרום הר חברון קוראת מועצת יש"ע לממשלה להגלות מבתיהם את תושבי העיירה הפלסטינית יאטה, "ולהפוך את יאטה לאות ולעדות למחיר השתתפות הפלסטינים בטרור ותמיכתם בו"; עוד נאמר בהודעה שמפרסמת התנועה כי : "יש להרוס כבר הלילה את הכפר חארת' אל-מאיה ממנו בוצע הפיגוע".

כצפוי, גל הפיגועים האחרון נתן את האות לדרישה הציבורית לבצע טרנספר, לנוכח חוסר התוחלת שבכיבוש המחודש של ערי הגדה. שימו לב לדרישות מועצת יש"ע – זה שנים מדובר בלובי החזק ביותר במוסדות השלטון שכולם יראים מפניו. אם לדרישות העולות מהפגנות הימין יש נטייה להתממש באופן לא ממוסד ("בדם ואש את רבין נגרש") הרי שלדרישות של מועצת יש"ע יש נטייה להפוך למדיניות הרשמית של ממשלת ישראל מיד כאשר מושגת להן הלגיטימציה הציבורית. מה שנראה לפני 8 חודשים בלתי מתקבל על הדעת, כיבוש מחדש של הערים הפלסטיניות בהתאם לדרישת מועצת יש"ע, הפך למציאות.

דרישתה האחרונה של מועצת יש"ע, לגרש 80 אלף תושבים - עלולה להפוך למדיניותה של ממשלת ישראל בעתיד הקרוב מאוד. ואם כבר תושבי יטא - מדוע לא תושבי ג'נין ושכם?

כמו כיבוש ערי הגדה, זה יקרה אחרי שורת פיגועים מכאיבים שיערערו את שיקול הדעת וינטרלו את החוש המוסרי של הציבור הישראלי. עם כל סדרת פיגועים כזו אנו חוצים עוד קו אדום שנדמה היה לנו כי לא נסכים לעבור. כאשר מסתבר שחציית הקו לא הועילה והטרור נמשך, נדמה לנו כי אם רק נשתחרר מעוד עכבה מוסרית ומהתחשבותנו בדעת הקהל הבין-לאומית לגבי פעולה מסויימת - נעצור את הפיגועים. כך, הפצצות בערים הפלסטיניות שנתפסו בעבר כצעד קיצוני הפכו לפעולות מובנות מאליהן. כבר נכנסנו "לעשות סדר" בלב הערים וגם זה לא הועיל. ערי הגדה כבר נכבשו ותושביהן חיים תחת עוצר יומיומי זה חודש וחצי. 22% מן הילדים הפלסטינים סובלים מתת-תזונה כתוצאה מן הסגרים והעוצרים ואנו מוצאים כל דרך שבעולם כדי להדחיק, לתרץ או לייחצן את הזוועה הזו.

למעשה, אנו נמצאים צעדים ספורים לפני גירוש המוני. אנו מתחילים כעת בגירוש משפחות המתאבדים. כאשר גם זה לא יועיל, נעבור לגירוש כפרים על-פי דרישות קיצוני המתנחלים. האווירה הציבורית כבר מוכנה לכך - "טרנספר" כבר מזמן אינה מילה גסה ו"אין ערבים - אין פיגועים" נשמע כמו סיסמה בנאלית של המועצה לשיווק פרי הדר. בצה"ל כבר מכינים את ההכשר המשפטי למעשה הגירוש (כל העיר, 26.7.2002). בין שלל התבטאויות הציבוריות הנשמעות לאחרונה ה"טרנספר" כבר נחשב לאופציה מתונה. חבר בכנסת ישראל, מיכאל קליינר, אף קורא בגלוי להשמדה ומציע לרצוח אלף פלסטינים על כל ישראלי שייהרג - והיועץ רובינשטיין לא נוקף אצבע.

השר בני אלון, כולו נופת צופים, מדבר על טרנספר בהסכמה (לא של המגורשים כמובן...) או לחילופין, הוא ספק מאיים, ספק מייחל: "המצב כפי שהיה ב-48' והטרנספר שבוצע אז לערבים יכול לשוב אם המלחמה הזו תוסלם". מכאן, ברור לחלוטין כי הסלמה שתוביל למלחמה אזורית תואמת את האינטרס של אלון ושל חבריו במוקדי קבלת ההחלטות בישראל. תרחיש האימים הזה הוא חלומם הרטוב של אנשי מועצת יש"ע: ברור להם כי חזון ארץ-ישראל השלמה ייכון אך ורק אם לא יהיו כאן ערבים. תחת ענן העשן של המלחמה שתפרוץ ייעשו דברים שיישארו לדיראון עולם כאות קין על מצחנו הקולקטיבי.

למי שעדיין לא הבין, אנחנו בדרך לפשע נגד האנושות,

האם יימצאו מספיק חיילים שיסרבו לקחת בו חלק?

תמיר שורק