> To the English edition
 
אומץ לסרב > חדשות > בעקבות מאמר של אנשי "אומץ לסרב": אלי גבע מביע אהדה לסרבנים
בעקבות מאמר של אנשי "אומץ לסרב": אלי גבע מביע אהדה לסרבנים 20/06/2004
 
 

 

בעקבות מאמרם של חן אלון ודוד זונשיין, שהתפרסם ב-YNET ב-30 במאי, התראיין אלי גבע למוסף "7 ימים",  גילה אהדה לסרבנות הסלקטיווית והשווה את סירובו במלחמת לבנון לסירובם של אנשי "אומץ לסרב". המאמר שכתבו אלון וזונשיין, קצינים קרביים במילואים וממייסדי "אומץ לסרב", תהה מדוע אין היום קצינים בכירים בצה"ל המאמצים את מורשתו של גבע, ומסרבים לבצע פעילות שברור כי היא מסכנת לחינם את חיילי צה"ל, את מדינת ישראל ואזרחיה ואת האוכלוסיה האזרחית בשטחים. בראיון התייחס גבע ארוכות לסוגיה זו. לדבריו, אם בקרב הקצונה הבכירה "אין אף אחד שחושב שמה שאנחנו עושים בעזה הוא לא נכון, זה חמור מאוד, כי זה אומר שאין שם אנשים שחושבים מספיק". אם, המשיך גבע, ישנם במערכת קצינים המבקרים את מדיניותה המסוכנת של ישראל אולם הם אינם פוצים פה, זאת משום שהמסר שקיבלו הינו "גם אם אתם חושבים ככה, אל תעזו לדבר". את הקצינים שמדברים, הסביר גבע, דואגת המערכת לסלק; כך נהגה בו, בטייסים ובמטכ"ליסטים.

 

גבע, ששירת כאל"מ בקבע במלחמת לבנון והתפטר מתפקידו כמפקד חטיבת שריון כשנוכח לדעת שצה"ל עומד לכבוש את מערב ביירות, השווה את החלטתו  לסרבנותם של חברי "אומץ לסרב". "זו היתה סרבנות לא פחות עקרונית מזו של אלה שמסרבים היום", ציין. גבע גם העיד, בהמשך למאמרם של אלון וזונשיין, ש"אם הקצינים האחרים במלחמת לבנון היו קמים ואומרים את מה שהם אמרו כל הזמן בינם לבין עצמם...אם היו מביעים את מה שדיברו ביניהם לפני שאריק והשאר נכנסו לחדר, לא הייתי צריך לקום ולעשות את מה שעשיתי". "אני רוצה שישמעו את זה כל הקצינים שזונשיין פונה אליהם במאמר שלו", הדגיש.

בתשובה לשאלה שעסקה בסיבות לסירובם הסלקטיבי של אנשי התנועה, אמר כי "זונשיין וחבריו חושבים שזה חטא על פשע להיות בעזה או לעשות מבצעים מסויימים בג'נין, ואני מסכים איתם מאתיים אחוז".

במהלך הראיון חזר גבע והבהיר עד כמה רבה בעיניו חשיבותם של הסרבנים. "לסרבנים יש משקל פוליטי שלא ניתן לזלזל בו", אמר, "הרבה פוליטיקאים לא מודים בזה בפומבי, אבל כשהם לבדם, מול הראי, הם בעדם".

הוא הסביר כי הסיבה בשלה אינו מתגייס לפעילות למען הסרבנים, היא מורכבותו של מעשה הסירוב והחשש שבתמיכתו ייתן "לגיטימציה למסרבי ההתפנות להתנגש עם השלטון, עם הצבא שבא לפנות אותם".

לשאלת הכתב אם "נכון יהיה להסיק שכאשר אתה עם עצמך, מול הראי, הלב שלך עם זונשיין וחבריו?", ענה גבע: "אם אענה לך, כבר לא אהיה לבדי מול הראי".

 

למאמרם של חן אלון ודוד זונשיין: http://seruv.org.il/Hebrew/article.asp?msgid=171

לראיון עם אלי גבע: http://seruv.org.il/Hebrew/article.asp?msgid=177

 

 


דף הבית | מכתב הלוחמים | התנועה | חדשות | החותמים | תומכים | מהעתונות | מאמרים | שאלות ותשובות | הצטרפות | תרומות
כל הזכויות שמורות 2003