> To the English edition
 
אומץ לסרב > מאמר > ימין ושמאל - מאת דוד זונשיין
ימין ושמאל - מאת דוד זונשיין 29/12/2004
 
 
הרבה לפני שהתקבלה פקודת הפינוי, רבני הימין כבר מפעילים את המערכת המשומנת של יש"ע, ומורים לצאן מרעיתם לסרב. האיום נועד לשדר לצבא ולממשלה, כי הציבור המתנחל הוא הבריון השכונתי של המזרח התיכון. אם יעשו כדבריו, הוא יירגע. אם לא, הוא ישתולל, יהרוס ויחריב.

דוד זונשיין, יו"ר תנועת אומץ לסרב, משווה בין סרבנות השמאל לימין הקושרים בין קריאתו של פנחס ולרשטיין לסירוב לבין סירובם של קצינים ולוחמים לשרת בשטחים מתייחסים אמנם למילה – סירוב - אך מתעלמים מתוכנה. בזמן שבמועצת יש"ע קוראים למרי אזרחי, אני וחבריי הסרבנים קוראים לחזק ולשמור על הדמוקרטיה. ארבע נקודות מרכזיות המבדילות בינינו:

 

אחריות אישית

 

החלטה רבנית מול החלטה אישית. פנחס ולרשטיין שייך לציבור הרואה ברבנים מנהיגים רוחניים שיש לציית למרותם. זוהי סכנה אמיתית לשלטון הדמוקרטיה המבוסס על חופש המצפון של כל אזרח. יש"ע יצרה מדינה בתוך המדינה שבה שולטים דיקטטורים רבניים על רבבות מאמינים אמונה עיוורת. ללוחמים המסרבים לשרת בשטחים אין רב לשמוע בקולו ולבצע את הוראותיו. בניגוד למנהיגי הימין מנהיגי השמאל נרתעים מתמיכה פומבית בסירוב, שמא ייחשדו באנטי-פטריוטיות. לכן ההחלטה הקשה על הסירוב התקבלה על ידי הלוחמים לאחר שנים של שירות בשטחים, כשנוכחו כי רק הסירוב יפנה תשומת לב ציבורית לסכנה האיומה המרחפת על ישראל.

 

החלטה מבוססת

 

סירוב מראש מול סירוב אל מול המציאות. הרבה לפני שהתקבלה פקודת הפינוי, רבני הימין כבר מפעילים את המערכת המשומנת של יש"ע, ומורים לצאן מרעיתם לסרב. האיום נועד לשדר לצבא ולממשלה, כי הציבור המתנחל הוא הבריון השכונתי של המזרח התיכון. אם יעשו כדבריו, הוא יירגע. אם לא, הוא ישתולל, יהרוס ויחריב. זוהי דרכם המתלהמת של המתנחלים מימים עברו. אנחנו, לעומתם, סירבנו אל מול מציאות שחווינו ולא תרחיש עתידי, ולאחר שנוכחנו כי המעשים שאנו נדרשים לבצע בשטחים נוגדים כל ערך שחונכנו עליו, ומסכנים את ביטחון ישראל. אנו לא עוסקים בספקולציות אלא במציאות שהיינו חלק ממנה.

 

מוסר אוניברסאלי

 

סירוב לעבור על כללי המוסר היהודי. הסירוב שלנו נועד למנוע מעשים החוצים את גבול המוסר היהודי והאוניברסלי. החלטנו לסרב לאחר שנוכחנו בשטח עד כמה הכיבוש והענשת האוכלוסייה האזרחית כולה פוגעים במוסר שלנו כמו גם בביטחון שלנו. המתנחלים, לעומת זאת, עושים הכל כדי לקבע את שליטתם על אדמה כבושה, שמדינת ישראל מעולם לא החילה את ריבונותה עליה. בשם תעתועים משיחיים הם חותרים תחת החזון הציוני והיהודי, ובכך מביאים למדינת אפרטהייד, שבה מיעוט יהודי שולט על רוב ערבי נטול זכויות אזרח בסיסיות.

 

אלימות והטעיות

 

אלימות מול סירוב פאסיבי. כאילו לא למדו מרצח ראש הממשלה יצחק רבין דבר, חוזרים המתנחלים על הדרך שאפיינה אותם מאז התיישבו בהתנחלות הראשונה - שורה של הטעיות, שקרים ועבירות על החוק, כדי להשליט את דרכם המשיחית על מדינת ישראל ועל הציבור הישראלי. זאת, באמצעות דה-לגיטימציה של ממשלת שרון עד כדי איומים ברצח אם רק יחליט ראש הממשלה לפנות את עזה ובכך לממש את רצונם של 80% מהציבור הישראלי. למולם, אלו המסרבים לשרת בשטחים אינם מעלים על דעתם לנקוט אלימות ודאי שלא נגד אחיהם לנשק – חיילי צה"ל. הם מקבלים את מרותה של הדמוקרטיה ומשנגזר עליהם להפר חוק הנוגד את מצפונם הם מקבלים את הישיבה בכלא באהבה.

 

מדינה המחזיקה שלושה וחצי מיליון אנשים תחת כיבוש, כבר שלושים ושבע שנה היא דמוקרטיה בעירבון מוגבל. כיבוש ודמוקרטיה פשוט אינם יכולים לדור בכפיפה אחת ועל כן עלינו לבחור, אחת ולתמיד: או כיבוש או דמוקרטיה. זוהי משמעותו של הסירוב שלי. משמעות סירובו של ולרשטיין וחבריו היא המשך האלימות וחורבן מוחלט של הדמוקרטיה הישראלית.

 

פורסם ב"וואלה" 20.12.04

 

 


דף הבית | מכתב הלוחמים | התנועה | חדשות | החותמים | תומכים | מהעתונות | מאמרים | שאלות ותשובות | הצטרפות | תרומות
כל הזכויות שמורות 2003