> To the English edition
 
אומץ לסרב > רשימת החותמים > מאמר
מאמר מאת ישי שגי
 
 
ישי שגי

אידאולוגיה הולכת לשני הכיוונים

"באמת לא היית הולך למרות שאתה אפילו קצין ? עם כל האידיאולוגיה ?!".

אידאולוגיה הולכת לשני כיוונים:
1. כבן אדם (ולא סתם זה מספר 1).
2. כקצין.

כבן אדם אני לא מקבל את מה שעושה צהל בשטחים כחוקי.
אני לא מוכן להיות פושע מלחמה ואח"כ להגיד "רק מילאתי פקודות".
אני תמיד חושב על אלו שאמרו "רק מילאתי פקודות" ומה אנחנו אומרים עליהם היום... אם אתה מתעלם מההשואה אתה לא פחות גרוע מהם... אני מאמין שחובתי כקצין היא להתריע בפני פשעים בין לאומיים כאלו ולנסות לעצור אותם. מה היה קורה לגרמניה אם הקצינים במלחמת העולם השנייה היו אומרים "זה לא מוסרי וזה לא חוקי"? אני מאמין שהרבה צרות היו נמנעות.
עכשיו יש לנו היהודים הזדמנות להיות בצד השני של המתרס-הצד המדכא ואנחנו עושים את כל מה ששנאנו כשעשו את זה לנו.
גידלו אותי להיות פטריוט ולהיות גאה בעם היהודי ולשנוא את אלו שדכאו אותנו. איך אני יכול להרשות לעצמי להיות כל כך צבוע ולעשות את הדברים האלה?

יש אימרה ביהדות - "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך". עד כמה אנחנו יכולים להיות צבועים?.

לא ניתן להגיד שיושבי השטחים הם "אויב" שלנו כמו שלא היית אומר שהעם היהודי נניח בצרפת ב 1930 היה אויב של צרפת...או של גרמניה. פעולות האיבה והטרור של העם הפלשתיני מוצדקות מכיוון שהעם שכבש אותם, המדינה שכבשה אותם מתעללת בהם באופן יומי, באופן עקבי, באופן סדרתי במשך שלושים השנה האחרונות!. אני יודע שאם הייתי במקומם אני הייתי עושה דברים יותר גרועים. אני יודע שהעם היהודי עשה דברים כאלה עוד לפני קום המדינה- ועשה אותם גם לבריטים וגם לערבים. אנחנו "מצדיקים" את המעשים האלו בכך ש"הסגרנו" את הטרוריסטים שפגעו בערבים ובבריטים.

מצחיק הא? במיוחד כאותם אנשים שפוצצו תחנות בריטיות מרואיינים כל שנה ביום העצמאות והם גיבורי מדינת ישראל. יצחק שדה היה נוהג להנהיג קבוצות של צעירים, להשכב מעל כפרים ערביים ולירות פנימה. היום אנחנו שואלים למה הערבים שונאים אותנו.

שתבין-אותם אנשים (ממלחמת העצמאות שלנו) היו גיבורים בעיני . בזכותם יש לנו מדינה היום. אבל אנחנו מתעלמים מהעובדה שבאותה המידה שהם היו גיבורים של העם הנדכא וחסר המדינה דאז, שפעלו למען הקמת מדינה ושחרור העם שלהם, באותה המידה לוחמי החמאס נתפסים כך בעיני הפלשתינים. אם אנחנו מצדיקים את פעולות המחתרות העבריות-למה אנחנו מבקרים את פעולות המחתרות הפלשתינאיות?.
התשובה פשוטה - כי הפעם אנחנו המדכאים ואנחנו לא רוצים לחשוב על עצמנו ככה. זה לא מתאים לדימוי הנאור שלנו. עם ההי-טק, עם הספר, "ללא הבדל דת גזע או מין"?

אבל כל בן אדם ובחירתו. אני לא מגנה אותך על זה שאתה בוחר לשרת בשטחים, אבל אני מרשה לעצמי לקוות שהדוגמא שלי תשנה לפחות לעוד חייל אחד את דעתו. כי יש עוד אימרה יהודית\לאומית שלנו- "המציל נפש אחת"... ופה אני מאמין שסרוב מצפוני לשרת בשטחים היא הצלת נפש.
לא ממוות, אני לא מנסה להציל אותך ממוות. אני מנסה להציל את הערכים שבהם אנחנו מתגאים.

* זהו דואר שנשלח על ידי הכותב ב 3.5.2001 כתגובה לשאלה בראש הדף. כ 3 חודשים לאחר מכן נכנס הכותב לכלא 6 ל-26 יום לאחר שסרב לשרת בשטחים.

להלן ציטוט מספרו של מארק טווין הזר המיסתורי, שלדעתי מתאר את מצבנו הנוכחי טוב יותר מכל מאמר אחר. למרות שנכתב לפני 90 שנה.

"There has never been a just one, never an honorable one -(*WAR*)- on the part of the instigator of the war. I can see a million years ahead, and this rule will never change in so many as half a dozen instances.

The loud little handful -- as usual -- will shout for the war. The pulpit will -- warily and cautiously -- object -- at first; the great, big, dull bulk of the nation will rub its sleepy eyes and try to make out why there should be a war, and will say, earnestly and indignantly, "It is unjust and dishonorable, and there is no necessity for it." Then the handful will shout louder. A few fair men on the other side will argue and reason against the war with speech and pen, and at first will have a hearing and be applauded; but it will not last long; those others will out-shout them, and presently the anti-war audiences will thin out and lose popularity.

Before long you will see this curious thing: the speakers stoned from the platform, and free speech strangled by hordes of furious men who in their secret hearts are still at one with those stoned speakers -- as earlier -- but do not dare to say so. And now the whole nation -- pulpit and all -- will take up the war-cry, and shout itself hoarse, and mob any honest man who ventures to open his mouth; and presently such mouths will cease to open. Next the statesmen will invent cheap lies, putting the blame upon the nation that is attacked, and every man will be glad of those conscience-soothing falsities, and will diligently study them, and refuse to examine any refutations of them; and thus he will by and by convince himself that the war is just, and will thank God for the better sleep he enjoys after this process of grotesque self-deception."

Twain, Mark, 1835-1910 . The Mysterious Stranger (published 1916)

Where are we in this speech? We are the ones who saw the "few fair men" write and argue and finaly saw the "furious men" who "out-shouted" them and declared that the war with the Palestinians is a "must" and there is no other way. a "war for our survival".

I think the  "few fair men" where right when they first said we have no place in the territories, I think they were right when they said that when you occupy and control the lives of another people, then the whole nation is in danger of becoming an oppressor. And we became that oppressor.
Since the "few fair men" were "Out-Shouted" by the mob, it is my duty and the duty of my fellow Officers to stand up and shout back. And this time we wont use the "speech and pen" which has obviously failed. Now is the time for all those who believe that Israel has no place in being in the territories to stand up and declare- enough!.


דף הבית | מכתב הלוחמים | התנועה | חדשות | החותמים | תומכים | מהעתונות | מאמרים | שאלות ותשובות | הצטרפות | תרומות
כל הזכויות שמורות 2003