| English Site | חזרה לדף הבית |
מאת אבי בלום
תמונה ראשונה – על הכביש בדרך לעין בית אילמה
תמונה שנייה – בבית החולים אל איתיחד בשכם
משהוא יודע היכן נמצא בית החולים אל איתיחד? נכנס אבנר המ"פ לאוהל מחלקת הסיור.לא בדיוק השבנו. לא חשוב. תמצאו, השיב אבנר יש לגשת לשם בדחיפות עם הדוקטור כי דווח לנו על צעיר פצוע ירי שהיגיע לשם וייתכן כי הוא מבוקש. ירדנו מאזור המאהל הצופה אל העיר, וחצינו אותה, את העיר מזרת האימה, בשעת ערב מוקדמת בצפירות רועמות להניס כל כלי רכב מדרכנו. בשכונת ג'בל שימאלי שבמורדות העיבל קיבלו את פנינו במטחי אבנים ובקבוקי זכוכית. כוח האבטחה הגדול נכנס עם הדוקטור אל מתחם בית החולים לאחר משא ומתן קצר. אני חבוש קסדה ובידי נשק, חושב באותו רגע על ביקורי חולים בזמנים אחרים. הניגוד המשווע ביותר שיכול להיות – בית חולים, המקום ההומני והמנוגד תכלית ניגוד לכלי נשק וקסדות ושכפצים (שמא יתקוף אותנו מאושפז כלשהו) ארוחת הערב העלובה שהוגשה לחולים לאחר מכן, הרופא הפלסטיני עם הפומית, הפצוע שנמצא ותוחקר במיטתו הספוגה בדם רק כדי שנבין שנורה על ידי מתנחלים עוברים בתוך העיר ועיניה הירוקות המדהימות של אחות אחת עם שיער שחור גולש שהביטו בנו בשנאה יוקדת. אני עם תחושת קבס עצומה בבטני. לא יכול להחזיק מעמד ומקיא ובוכה מחוץ לחומת בית החולים. בכל פעם שהייתי מתבונן ב20 על 120 לכיוון מורדות הר עיבל ורואה את אורות הניאון של בית החולים הרגשתי תחושה מצמררת בגבי באותו שירות מילואים.
יומיים לאחר מכן נפל חברנו בני מייסנר ז"ל בקסבה בשכם.