לאתר העברי Back To Home Page

English Site חזרה לדף הבית

קבלת ההחלטה לסרב לשרת בשטחים אינה קלה ומערבת בליל של תחושות, חששות וגם תקוות.

מרגע קבלת ההחלטה הרגשתי שזה הצעד היחידי שמאפשר לי להיות שלם עם עצמי ועם הסביבה. תחושה של תקווה ונקיטת עמדה עבור דבר שאין חשוב ממנו בתקופה קריטית זו.

היכולת להפוך את המציאות שלי מתחושת חוסר האונים והיותי " קורבן " של המצב לאדם שלוקח אחריות על מעשיו, עם כל הקשיים ולחצי הקונצנזוס, ויכול ליצור לעצמו ולסביבה מציאות חדשה ששווה לחיות לתוכה.

מאותו חודש מילואים בדצמבר בחטמ"ר מנשה הבנתי שאיני יכול להיות שותף למסכת ההונאה העצמית שלה נפלתי קורבן, האנשים ש/סובלים הם אמיתיים, והם באמת סובלים. זו לא סדרת סבון טלויזיונית יקרה. ואני התביישתי להודות שאני שותף לה. אין תרוץ בעולם שאני מוכן להשתמש בו על-מנת להסביר מדוע אני מונע מאנשים להגיע הביתה, מבצע סגר על כפר שלם, מתיחס לכל ערבי כאילו כל עולמו ומטרתו להרוג אותי.

הבנתי שאני הגזעני ובהתנהגותי אני בעצם הורג אותו- לזה אין הצדקות.

כל שנותר הוא לנקוט עמדה, לקחת אחריות, לשאת בתוצאות- ולהיות גאה.

טרוור גלאור