לאתר העברי Back To Home Page

English Site חזרה לדף הבית

הראיון הופיע בעיתון ידיעות אחרונות ב 1/3/2002

קראתי את הראיון עם האלוף עמידרור ולא ידעתי אם לכעוס או להתבייש.

לכעוס על שהוא מכנה אותי ואת עמיתי "זרע הרוע" בשל חתימתנו על מסמך הלוחמים, או להתבייש על שטיעוניו ומסקנותיו של האדם המוגדר בכתבה "איש חכם....שראשי המערכת אהבו לשמוע את דעתו..", הם כה מביכים ברדידותם ושטחיותם.
האם יכול להיות שהאלוף שמצטט את צ'רצ'יל הוא בעצם, איך לאמר בעדינות, לא בדיוק האיש שוינסטון המנוח היה מתגאה בו.
מה זה אומר על מערכת המכללות שהוא עמד בראשה וכה גאה בה עד כדי כך שהוא מתחלחל מהאפשרות ה"איומה" שמישהו מהחותמים אולי למד בה.

אסקור כמה מטיעוניו המביכים של עמידרור:

  1. "הם הפכו את תפקידם הצבאי בן-ערובה לתפיסתם הפוליטית".
    זה העלבון שמטיח האיש שאמר בזמן שירותו הארוך בצה"ל :
    על ועידת שארם-"החלטותיה תהיינה חסרות שיניים"
    על השמעת שירי שלום-"זה שקר שהבטחנו יונה עם עלה של זית ולכן אסור שלהקות צבאיות ישירו שירים כאלו"
    על החילונים-" הם לא יותר מגויים דוברי עברית"
    אז מי הפך את תפקידו הצבאי בן ערובה לתפיסה פוליטית? 
  2. "מה נעשה מחר אם 250 קצינים יאמרו אנחנו לא נשרת בצבא אם ממשלת ישראל לא תחזור בה מהסכם אוסלו" 
    טיעון ממש מדהים. אני אנסה להסביר לאלוף את מופרכות הטיעון ומדוע זה לא בר השוואה.
    מרטין לותר קינג אמר כי "אי ציות שייך למסגרת דמוקרטית משום שחוקים חייבים לעמוד על בסיס של צדק כדי שיהיה להם תוקף. כאשר אי ציות מכוון כנגד חוקים או מעשים בלתי צודקים או בלתי מוסריים הוא אינו מחליש את הדמוקרטיה אלא בסופו של דבר מחזק אותה"
    אנו יוצאים כנגד אי הצדק ואי המוסריות שבכיבוש. ממשלות ישראל השונות בעצם מכירות בזמניות הכיבוש וחתומות על אמנות האוסרות על מעשים הנעשים כיום כשגרה בשל כיבוש זה.
    זא' שהצעדים הננקטים על מנת להנציח את הכיבוש נוגדים חוקי מוסר וצדק בסיסיים שכולנו מכירים בהם. הטיעון הוא כי נגררנו למצב זה בעל כורחנו אך אף ממשלה לא העבירה בחוק וגם לא תעביר חוקים המעודדים השפלת אוכלוסיה אזרחית, מניעת זכויות בסיסיות (מגורים, תעסוקה, התארגנות) וכד' מאוכלוסיה הנתונה לשליטתנו.
    לכן לתפיסתנו ההתנגדות למעשים כאלו מחזקת את הדמוקרטיה. לעומת זאת הסכם אוסלו התקבל בהצבעה דמוקרטית ובצורה חוקית שאינה נוגדת כל עקרון מוסרי בסיסי או זכויות יסוד וצדק. ההתנגדות לאוסלו היא כולה פוליטית ולא קשורה למוסר או לצדק.
    לכן ההשוואה היא מופרכת. האם יכול להיות שאינך מבין זאת? או אולי אתה מנסה לכפות בכח מדיך והתפקיד הצבאי שקיבלת את דעתך האישית על מקבלי ההחלטות שאתה מקורב אליהם?
    אך אני בודאי חושד בכשרים שהרי אתה מתנגד כל כך למי שהופך את תפקידו הצבאי לבן-ערובה לתפיסתו הפוליטית.
  3. "אם הם נתקלו או נתקלים בתופעות חריגות שיפנו למי שצריך לפנות ומבחינתי מי שעבר על החוק שילך לבית הסוהר".
    איפה אתה חי האלוף?
    כעניין שבשגרה מתפרסמות ידיעות על עברות על נהלי פתיחה באש, נהלי עצירת חשוד, שלילת חופש וזכויות ללא משפט הוגן ועוד ועוד. מה שמתפרסם הוא רק קצה הקרחון. אני אישית הייתי עד למעשים כאלו.
    כאשר מתלוננים לא קורה הרבה. המערכת שאתה נושא בה תפקיד בכיר אינה מעוניינת בחשיפת האמת. העדויות הן רבות מספור. אני חושד האלוף עמידרור שאם אני מודע לדברים אלו גם אתה מודע להם.
    האם יכול היות שבעניין זה אינך דובר אמת?
    יש עוד דוגמאות כמעט מכל פיסקה מדבריך.
    דוגמאות לבורות, התעלמות, טענות אימפולסיביות ללא שיקול דעת הגוררות התנצלות, הטמנת הראש בחול (בעניין יצחק מרדכי לא דיברת איתו על האונס בו הוא נאשם כי –"כבר לא היית בתפקיד"??? ) ועוד כהנה וכהנה.
    אז בוא ונסכם: בפנינו אלוף שטיעוניו שקריים, או מביכים ברדידותם. אדם שטענותיו אימפולסיביות, לא בדוקות ומדיפות ריח עז של צרות מוחין ונטיה פוליטית עזה ולא מוסתרת.
    מה זה אומר על המערכת המהללת אותו כחכם, מקורי ועמוק ? האם יש לנו בעיה אמיתית כאן? האם יתכן כי בראש חטיבת מחקר באמ"ן עמד אדם שאלו כישוריו האינטלקטואלים?
    יש כאן בעיה המעידה כדבריך על "זרע של רוע". אם הייתי כמוך הייתי אומר כי אנשים כמותך פוגעים בבטחון ישראל. במקום זאת אני מציע לך לפשוט מדים, ללכת הביתה בשקט ולהישאר שם.

רס"ן (מיל.) איתי ברגר