הרס המוסדות הפלסטיניים

דו"ח ראשוני, 13 באפריל, 2002

 

יוזמת חירום מטעם ארגונים לא-ממשלתיים פלסטיניים בירושלים

 

 

תוכן העניינים

 

הקדמה

 

רמאללה

I. מוסדות השלטון של הרשות הפלסטינית

1.       המשרד לעניינים אזרחיים

2.       משרד החינוך

3.       המועצה המחוקקת הפלסטינית (אל-בירה ורמאללה)

4.        משרד האוצר לשכה מרכזית

5.        הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה ((PCBS

 

II. מוסדות השלטון המקומי

1.       עיריית רמאללה

2.       עיריית אל-בירה

3.       הספריה העירונית, אל-בירה

4.        לשכת המסחר ברמאללה (הבניין החדש)

 

III. ארגונים לא-ממשלתיים

1.       HDIP

2.        האיחוד הפלסטיני של ועדות ההצלה הרפואיות, רמאללה

3.        מכון מנדלה למען אסירים פןליטיים, רמאללה

4.       קבוצת MATTIN (זכויות אדם)

5.        ארגון אל-חאק למען זכויות אדם

6.        YMCA רמאללה (סניף מזרח ירושלים של YMCA))

7.       תחנות רדיו וטלוויזיה פרטיות

 

ערים/כפרים נוספים

I.בית-לחם

1.       בית העירייה

II. כפר ענאבתא (מחוז טול כרם)

1.       עיריית ענאבתא

2.        ארגון הצדקה של נשות ענאבתא

III. טול כרם

1.       איחוד הנשים הפלסטיני הכללי, טול כרם

2.        ראודאת אבנא אל-עאד

 


הקדמה

 

זו סקירה ראשונית של הנזק שנגרם למוסדות ציבור פלסטיניים על ידי צבא ישראל במהלך פלישתו לערים וכפרים פלסטיניים החל מה 29- במרס. מידע זה יושלם בוודאי בדוחות מרחבי הגדה המערבית ברגע שיתאפשרו תחקירים בשטח, וכאשר רשתות התקשורת ישובו לפעול. דוח זה עוסק בפירוט רב ברמאללה בשל העובדה שהסרות זמניות של העוצר המתמשך אפשרו לאנשים לערוך בדיקות ראשוניות של מוסדות שכבר אינם בידי כוחות צה"ל. הדגש כאן הוא בעיקר על משרדי הרשות ומוסדות פלסטיניים נוספים, בעוד שמידע שוטף נאסף גם בנוגע לארגונים לא-ממשלתיים, ואמצעי התקשורת. עם זאת, אפילו הממצאים הראשוניים מורים על כמה דפוסים מדאיגים  ביותר בתוצאותיהם. מוסדות הרשות הפלסטינית במיוחד נפרצו ורוקנו מתיעוד וכספים, וכל התשתית הטכנית בהם נהרסה. מסמכים, דיסקים קשיחים במחשבים

ותיקי ניירות הוחרמו ומעשי ונדליזם ניכרו בכול. בנוסף בוצעו מעשי "גניבה ברשיון" -  החרמת ציוד שאין בן כל ערך מודיעיני או מידע, כמו גם גניבת כספים.  גם כלי התקשורת הפרטיים נפגעו מהרס מקיף ושיטתי של כל מתקניהם הטכניים. ניכרת מגמה של פגיעה בכל מוסדות התקשורת הפלסטיניים לא רק של הרשות עצמה אלא גם המגזר הפרטי התוסס כולו, טלוויזיה ורדיו. מדווחים כאן עם הנתונים המוגבלים על ההרס והביזה שהתרחשו בארגונים לא-ממשלתיים. בשל המידע המצומצם, פחות ברור אם הארגונים עצמם מהווים מטרות למעשים אלה או שהם בעיקר נתונים למבצעי חיפוש כלליים, תפיסת בניינים על ידי צה"ל למטרות מגורים, עמדות צלפים או תצפיות.

 

הסכמי הביניים בין ישראל ואש"ף, והשלום השביר שנבע מהם, היו פתח לתקופה  של בניית מוסדות פלסטיניים חסרת-תקדים בהיקפה, אף שהיא נשענה על ניסיון עשיר של פיתוח מוסדות מקומיים, בעיקר גופים לא-ממשלתיים, בתקופת הכיבוש הישראלי הישיר. בעוד שהרשות הפלסטינית נהנתה מריבונות, כוח ושטח מצומצמים ביותר, בראשונה נוהלו שירותי חינוך, בריאות, ענייני רווחה ועניינים אזרחיים  בשליטה פלסטינית, והרשות, בין יתר תפקידיה, החלה בתכנון הפיתוח הכלכלי והחברתי. בינואר 1996 נערכו בחירות לבית הנבחרים הפלסטיני הראשון שכונן את המועצה המחוקקת הפלסטינית בת 88 חברים ובחרה ביאסר ערפאת כנשיא. כשמדיניות ישראל ופעולתה הצבאית מכוונת ל"פירוק" הרשות הפלסטינית, היא מכוונת לא רק נגד ההנהגה הפוליטית ומוסדות ריבוניים, אלא גם נגד שירותים חיוניים לקיומה של החברה הפלסטינית,  תוכניות פיתוח ויוזמות החיוניות לעתיד פלסטיני יציב ודמוקרטי.

 

בניית המוסדות הפלסטיניים נתמכה בהיקף רחב על ידי הקהילה הבינלאומית: מענקים כספיים לרשות הפלסטינית ולארגונים לא-ממשלתיים בתקופה שבין 1995 ו2000- הגיעו לסך 3,313,719,000 דולר, אשר מתוכם הושקעו 933,411 דולר בנושאי רווחה, במיוחד חינוך ובריאות. עד אוקטובר 2000 גם הרחיבה הרשות ללא-הפסקה את גביית המסים שלה. אף בתנאי המצור והסגר הקשים של האינתיפאדה השנייה וסירבה של ממשלת ישראל להעביר כספי מסים לרשות (מקור ההכנסה החשוב ביותר שלה), כפי שמציגים זאת הבנק העולמי ו-UNSCO, "חיוני להכיר בתפקודה והישגיה של הרשות הפלסטינית באספקת שירותים חיוניים בסיסיים בתנאים קשים ביותר במרוצת 5 החודשים האחרונים" (דוח הבנק העולמי ו-UNSCO מה4- באפריל, 2002). הפלישות למשרדי החינוך, האוצר והעניינים האזרחיים, כמו גם לעיריות, כמצוין להלן, מאיימות בעליל על שירותים אלה ומדאיגות ביותר.

 

הדוח מבוסס על שיחות בטלפון עם אנשים שהצליחו לבקר באתרים בפועל, וכן דוחות שנמסרו על ידי ארגונים שהצליחו לערוך בדיקות ראשוניות בשטח. הוא כולל רק אותם ארגונים בהם ניתן היה לבדוק את הנזקים עצמם. מוסדות הנתונים עדיין בידי כוחות הצבא הישראליים (כאמור בדוח), מסוקרים רק אם הערכה חיצונית מורה על היקף הנזקים המשוערים. העוצר המתמשך בכל הערים אליהם פלש צה"ל הוא המכשול העיקרי לאיסוף מידע.

 

הדוח מפרט את הנושאים הבאים:

מוסדות הרשות הפלסטינית ברמאללה

המשרד לעניינים אזרחיים

המועצה המחוקקת

משרד החינוך

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

משרד האוצר

 

השלטון המקומי רמאללה/אל-בירה

עיריית רמאללה

עיריית אל-בירה

הספרייה העירונית באל-בירה

לשכת המסחר המחוזית ברמאללה

 

ארגונים לא-ממשלתיים ברמאללה

1.       ארגוני זכויות-אדם: אל חאק, קבוצת MATTIN ומכון מנדלה

2.        ארגוני פיתוח והצלה: HDI} ואיחוד ועדות ההצלה הרפואיות, סניף YMCA ברמאללה

3.        תחנות טלוויזיה ורדיו פרטיות: תחנת הטלוויזיה הלימודית והרדיו של אוניברסיטת אל קודס ואחרות ברמאללה

 

ערים נוספות:

עיריית בית-לחם

עיריית ענאבתא ושני ארגונים קהילתיים

לשכת איחוד הנשים הפלסטיניות בטול כרם

 

בשעה זו אין מידע נוסף על גורל משרדי הרשות ברמאללה

שנכבשו, בכללם:

משרד התרבות (צה"ל ממשיך להחזיק בו מיום ו', ה29- במרס)

משרד המידע (צה"ל ממשיך להחזיק בו מיום ו', ה29- במרס)

משרד הפנים (במתחם הנשיא: הוא הופגז, היקף ההרס אינו ידוע)

משרד החקלאות (צה"ל כבש אותו ב12- באפריל, פינה ב13- באפריל)

המשרד לענייני חברה (צה"ל כבש אותו היום, ב13- באפריל)

משרד הבריאות (צה"ל כבש ופינה אותו ב13- באפריל)

משרד הסגל הכללי (צה"ל כבש ופינה אותו ב13- באפריל)

בשעה זו אין מידע נוסף על נזקים מדווחים או על כיבוש צה"ל של הארגונים הלא-ממשלתיים הבאים ברמאללה:

 ארגונים לזכויות אסירים, מרכז משאבי לימוד אל מוואריד, ארגון לזכויות אדם LAW, מרכז תרבות סקאקיני (צה"ל פלש אליו ב13- באפריל), מועדון המדען הצעיר, וועדות ההצלה החקלאיות.

 

צה"ל פלש לארגונים הלא-ממשלתיים הבאים (ואנשיהם ביקרו בהם כשהוסר העוצר) אבל נגרם להם נזק מועט מחיפושים: מוואטין, השתלמויות חינוך בביר-זית, מכון המוזיקה בביר-זית.

 

 

רמאללה

1. משרד לעניינים אזרחיים

מיקום: אום אל שראיאט

 המשרד לעניינים אזרחיים בראשות השר ג'מיל אל טאריפי. זו הכתובת העיקרית עבור פלסטינים החיים מחוץ שטחים הכבושים המבקשים אשרות תייר, איחוד משפחות ואשרות שהייה. הוא גם מטפל במכס ובעניינים מנהליים שונים של פלסטינים השבים לשטחים. ככזה, עיקר עבודתו מתבצעת בתיאום עם פקידים ישראלים הבודקים כל בקשה. המשרד שוכן בבניין בן 5 קומות ובו 6 מחלקות.

 

נזקים: ונדליזם בהיקף רחב, החרמת חומרים וגניבה.

 

מעדות ראייה של עובדי המשרד, עולה התיאור הבא: הכניסה הראשית למשרד פוצצה, בתוך אזור הכניסה הראשית נמצאו שרידי ערמה גדולה של מסמכים שרופים. ציוד: בתוך שתי המחלקות שנבדקו עד כה, (היו 6 בסך הכול), נהרסו מכונות צילום (ככל הנראה במכות פטיש כבד), וכן הושמדו מחשבים ומדפסות. מרכזת הטלפונים הוחרמה, כמו גם מקלט דיגיטלי בלשכת השר.

החרמת מסמכים: עד כה ידוע על דיסקים קשיחים חסרים, וניירות שנגנבו בעיקר מלשכת השר (שכנים סיפרו לעובדים שראו חיילים נושאים החוצה מה שנראה כקופסאות מסמכים). מסמכים רבים הושמדו.

 

גניבה: דלת לשכת השר פוצצה, הכספת בלשכה פוצצה גם היא ותוכנה חסר, בכלל זה מסמכים וכספי המשרד. קופה קטנה בסך 6000 ש"ח נגנבה ממחלקת הכספים. נזקים נוספים: לדברי העובדת, בכניסה ובמשרדים אליהם נכנסה שרר תוהו-ובוהו והרס עצום. בנוסף לציוד השבור, ארונות התיקים הפרוצים וניירות פזורים בכול, חלונות פנימיים רבים היו מרוסקים גם הם. בנוסף, תמונות על הקירות, בעיקר בנושאים פלסטיניים, נמצאו מרוטשות על הרצפה. על הקירות רוססו סיסמאות גראפיטי. העובדת דיווחה שזועזעה מהיקף הנזקים והוונדליזם עד כדי כך שלא הייתה מסוגלת לבקר בחלקים נוספים של הבניין ויצאה משם בדמעות.

 

2         משרד החינוך

מיקום: רמאללה, אזור מאסיון

המשרד משרת כמיליון ילדים, כלומר שליש מכל התושבים הפלסטינים בגדה המערבית ועזה. כאן מנוהלים כל בתי הספר הממשלתיים היסודיים והתיכוניים, הסגל המשרת בהם, וכן ארכיון של מסמכי תלמידים. ב3- באפריל בשעה 4 אחה"צ בקירוב, 30 נגמ"שים וטנקים ובהם כ150- חיילים פרצו את השער הראשי למשרד. 4 מעובדי המשרד נאלצו לפתוח דלתות, בכמה מקרים בהם לא היו בידיהם מפתחות, פוצצו דלתות או פרצו אותן. דיווחים מורים על כך שהיו מקרים בהם גם כשעובדים הציעו לפתוח דלתות, התעלמו מהם וחיילים פרצו בכוח. עובדים נאלצו לעמוד בחוץ בקור יותר מ6- שעות בזמן שהחיילים שהו בבניין.

 

נזקים: ונדליזם בהיקף רחב, גניבות והחרמות

נזקים חיצוניים: טנקים של צה"ל הרסו את השער הראשי לבניין והדלתות העיקריות במתחם נפרצו בכוח.

 

נזקים פנימיים:

כוחות צה"ל ביצעו מעשי ונדליזם ברחבי המשרד, החרימו מחשבים ועזרי הוראה, וסילקו או השמידו תעודות ומסמכים חשובים. אף שלא ניתן למשרד לאמוד את היקף הנזקים וההרס כולו, נזקים ספציפיים אלה נרשמו על ידי ובדי המשרד שהצליחו לערוך מפורטת של הנזק ברגע שהעוצר הוסר למספר שעות.

 

כללי: מחשבים וחיבורים לאינטרנט סולקו

מחלקת הכספים: הכספת הראשית פוצצה, נזק נגרם לתכולתה, בכלל זה תיקים, שטרות, מזומנים, פנקסי צ'קים

המשרד הראשי: כוחות צה"ל פוצצו ארונות תיקים ממתכת והשמידו מסמכים חיוניים.

כל המשרדים: תיקים נקרעו והושארו בערמות ענקיות על הרצפה.

מחסן: צה"ל החרים מחשבים, פנסים, מערכות וידאו, ושאר עזרי לימוד יקרים.

משרד ראשי: כוחות צה"ל פוצצו והרסו את כל הדלתות הראשיות. הם קחו או השמידו תעודות ומסמכים החשובות ביותר לתעתיקים משרדיים.

שאר המשרדים במקום: החיילים גם החרימו תקליטונים רבים, תקליטורים, קבצים, תיקים ומסמכים אבל יידרש עוד זמן לאומדן יותר מדויק.

 

התוצאות

מסמכים שהוחרמו או הושמדו במשרד נוהלו זה שנים רבות. תקוות אנשי משרד היא שניתן יהיה לשחזר מסמכים שהושמדו כדי לחלק מחדש תעתיקים של סטודנטים מסניפים אזוריים של משרד החינוך.

 

אין למשרד החינוך גישה מלאה וחופשית אל המקום כדי לערוך אומדן מקיף ומפורט של הנזק והאובדן שנגרם עד כה. אבל הערכת ההפסדים הכספיים ולו רק בציוד, כגון מחשבים, מכשירי וידאו, טלוויזיה ופנסים מגיעה כבר למיליוני דולר. רוב הציוד הזה מומן על ידי המדינות התורמות וארגונים שונים.

 

עם זאת, התוצאה העיקרית והישירה של ההרס היא על מיליון ילדים פלסטינים הרשומים במערכת החינוך ומהווים משאב ראשון במעלה של החברה הפלסטינית לעתיד.

 

מידע זה מבוסס על דוח מפורט יותר שמכין המשרד עצמו. לקבלת הדוח המלא יש לפנות לשר החינוך בפועל: ד"ר נעים אבו הומוס, כתובת אימייל: פקס 3222 298 970.

 

3.. המועצה המחוקקת הפלסטינית (אל-בירה ורמאללה)

המועצה המחוקקת הפלסטינית (או הפרלמנט) [להלן: ממ"פ] מחזיקה בשני בניינים עיקריים בתוככי אל בירה/רמאללה. בניין אל-בירה הוא הלשכה האדמיניסטרטיבית המרכזית של הממ"פ, בעוד שאולמות המליאה ממוקמים ברמאללה, במשרד החינוך.

 

א. הבניין האדמיניסטרטיבי המרכזי באל-בירה

הנזק: ונדליזם, החרמה וגניבה ברשות

 

על בסיס ביקורם של המנהל הכללי של הממ"פ ושני אנשי צוות הממ"פ באתר, כמו גם על בסיס דברי עדים בשכונה, ניתן לערוך את הדו"ח הראשוני הבא. הכוחות הישראליים פרצו למקום בשעה מאוחרת בליל יום שלישי - בסביבות השעה 1:00 ביום רביעי 10 באפריל. לפריצה עצמה היו עדים שכנים המתגוררים בעברו השני של הרחוב מבניין הממ"פ.

הרס: חיילים פרצו את הכניסה הראשית ולאחר מכן את הדלת ואת מחיצת הזכוכית של הוועדה הכלכלית, וועדת התקציב, הוועדה הפוליטית והוועדה המשפטית. מרבית הנזק כללה שבירה והסרה של דלתות וחלונות. ציוד מסוים ניזוק ונשבר.

 

גניבה ברשות: מחשב ותיקים רבים נלקחו מלשכת היו"ר. מחשב נלקח גם מלשכת המחלקות הטכניות.

 

החרמה: תיקים ומסמכים נלקחו מלשכת היו"ר ומלשכת המזכירים הראשיים. דיסקים קשיחים נלקחו ממחשבים. כל המחשבים במחלקת הסגל נפתחו.

 

ונדליזם: הספרייה ויחידת יחסי הציבור סבלו מונדליזם נרחב, ספרים ותיקים הושלכו לכל רחבי הרצפה. דלת משרד ה"הנסרד" (ציוד סאונד ווידאו) נשברה, מסמכים הושלכו על הרצפה, אבל הציוד נותר ללא פגע.

 

יחידת טכנולוגית המידע [[IT, מחלקת המידע ולשכת המנהל הכללי לא ניזוקו כלל. מכוניות וכלי רכב שחנו ברחובות ניזוקו, והכוחות נטלו מפתחות לכלי רכב מהמחלקה הטכנית. הטלפונים במועצה פועלים, ויש בה חשמל.

 

(המידע שלעיל מבוסס על דו"ח של ARD שנמסר על-ידי ד"ר מחמוד לבאדי, המנהל הכללי של הממ"פ, ושני אנשי צוות הממ"פ, פייסל זקרנה ואחמד אבו-דייה, יחד עם אמין סבייח מפרויקט ARD/PLC2).

 

ב. לשכות המועצה המחוקקת בבניין משרד החינוך ברמאללה

לשכות המועצה המחוקקת הם המקום שבו נפגשים 88 חבריה כאשר הממ"פ מתכנסת. האודיטוריום של בית הנבחרים כולל לא רק מקומות ישיבה לחברי המועצה, אלא גם ציוד טכני יקר המשמש להצבעה ממוחשבת, לסיקור ישיבות בוידאו ולמערכת תקשורת במעגל סגור המחברת בינו לבין הבניין האדמיניסטרטיבי באל-בירה.

 

הנזק: דלתות הרוסות; החרמת ארכיון הוידאו של ישיבות הממ"פ.

 

בסביבות השעה 16:00 ב- 3 לאפריל פילסו את דרכם אל תוך מתחם משרד החינוך כ- 150 חיילים, ועמם 30 טנקים ונגמ"שים. החיילים עיכבו ארבעה עובדים ממתחם משרד החינוך, בתוכם מר סלאח סובאני, ואילצו אותם לצעוד לפני החיילים ולפתוח דלתות.

 

קבוצה שמנתה כ- 50 חיילים אילצה את מר סובאני להתלוות אליה אל לשכות המועצה המחוקקת, הסמוכות לבית הספר היסודי בקומת הקרקע של מתחם המשרד. הם שאלו מספר שאלות על בית הנבחרים: מי משתתף בפגישות? מה הם עושים בישיבות? האם אנשים עובדים שם או מתגוררים שם?

 

כל דלת שלא ניתן היה לפתחה במפתח נפרצה בעזרת מטען נפץ (מספר אנשים המתגוררים באזור שמעו את הפיצוצים). דלת המובילה לבית הספר נפרצה בפיצוץ, והדלת שבין בית הספר לבין לשכות הממ"פ אף היא נפרצה בפיצוץ. החיילים ערכו חיפוש בכל חדר וחדר באגף הממ"פ. הם לקחו את כל קלטות הוידאו מחדר הוידאו התחתון - לפחות מאה קלטות של ישיבות המועצה – הכניסו אותן לשקיות ניילון ונשאו אותן החוצה. לפי מיטב ידיעתו של מר סובאני, בפשיטה לא נגנב או ניזוק כל ציוד.

 

החיילים לא נראו כאילו השתייכו ליחידה מיוחדת. הם לבשו מדי ב' ירוקים בסיסיים. הם לא השתמשו בשמות כאשר דיברו זה עם זה, אלא כינו זה את זה במספרים, למעט חייל אחד שאליו פנו שוב ושוב כ"שרון".

 

כאשר החדרים נבדקו היום, 4 באפריל, אישר מר סאלח סובאני כי נראה שההנסרד (ציוד הסאונד והוידאו) נותר במקומו וללא פגע.

 

הדו"ח שלעיל מבוסס על ראיון של פרויקטARD/PLC2  עם מר סאלח סובאני, מנהל מחלקת המידע במשרד החינוך, רמאללה.

 

 

המשרד הראשי של משרד האוצר (הכספים)

 

מיקום: אזור סאטח מרחבא

ברמאללה שלושה בניינים של משרד האוצר. עובדי המשרד ביקרו במשרד הראשי בסאטח מרחבא כשהוסר העוצר, שני הבניינים האחרים (באזור התעשייה ובעיר התחתית) מוחזקים על ידי הצבא הישראלי ולא ניתן לבקר בהם. המשרד הראשי מאכלס את משרד השר, כמו גם מחלקות מרכזיות אחרות (חשבונות, תשלומי שכר, מזכירות כללית וכו'). על פי דברי השכנים המשרד נפרץ על ידי קבוצת חיילים בערך ביום הרביעי לפלישה לרמאללה.

 

נזק: דלתות שבורות, החרמה מקיפה של מחשבים ושל הכוננים הקשיחים של המחשבים.

הרס: דלתות הכניסה והרבה מן הדלתות הפנימיות והחלונות שבורים. המעלית ניזוקה קשות. מחשבים ורהיטים נהרסו.

 

החרמה: מכיוון שהרבה מהכוננים הקשיחים נלקחו, קופסאות המחשבים פוזרו על הרצפה. המחלקה שנפגעה באופן הקשה ביותר מבחינת כמות המחשבים והכוננים הקשיחים שנלקחו הייתה מחלקת תשלומי השכר. הועבדה שמסמכים פוזרו על הרצפה מצביעה על כך שייתכן ונלקחו תיקי מסמכים, אבל לעובדים לא היה זמן כדי לאמוד את מידת הנזק. מחשבים אחרים נמצאו עם מסכים דלוקים.

 

תגובות ורשמים אחרים: המנהל הכללי טען כי ההרס והאובדן העיקריים היו של הדוחות והחשבונות הכספיים של המשרד. המשרד אחראי על תשלום משכורות, תשלומי בריאות ופנסיה לכל עובדי הממשל כולל מורים, עובדי בתי החולים, המשטרה והפקידות הממשלתית. המנהל אומר שמשמעות אובדן האינפורמציה, היא שעובדי המגזר הציבורי לא יקבלו משכורת בעתיד הנראה לעין, עד שיהיה אפשר לשקם את הדוחות. בנוסף, נראה כי נלקחו תיקים של פירעונות שכר וביטוח.

האינפורמציה מבוססת על ראיון עם מר סמי רמלאווי, המנהל הכללי, טל': 059-205038.

 

I  הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (PCBS)

מחלקת אדמיניסטרציית עבודת השדה

מיקום: רח' רדיו ליד כיכר האריות (אל מנארה)

 

הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מנוהלת על ידי חסאן אבו ליבדה. המחלקה העיקרית של הלשכה נמצאת באזור בולא ובה מצויים רוב הנתונים הסטטיסטיים והדוחות, כמו גם רשומות וניהול כספים. אל הבניין פלשו כוחות הצבא הישראלי במהלך הכיבוש המחודש של רמאללה באוקטובר 2001. בזמנו החיילים החרימו כוננים קשיחים והשחיתו כמה מן המשרדים. עד לכתיבת דברים אלה (13 באפריל) המשרד בבולא לא נפרץ. עם זאת, מחלקת עבודת השדה ברמאללה התחתית שמשמש כמרכז האדמיניסטרטבי לעבודת שדה נפרץ ארבע פעמים. המחלקה ממוקמת בבניין בן ארבע קומות המיועד למסחר ולמגורים והוא מורכב מארבע דירות.

 

נזק: (הדוח נוגע לשלוש מהפריצות, שכן אין עוד אינפורמציה בדוקה ביחס לפריצה שנערכה ב- 12 באפריל). שתי דלתות שבורות וכמה חלונות שבורים שנגרמו במהלך כניסת החיילים לבניין. הנזק קטן באופן יחסי ואין השחתה נרחבת.

 

הערות: מנהל המחלקה אמר שחיילים נכנסו למחלקה ארבע פעמים; ב- 30 במרץ, 3 באפריל, 8 באפריל וב- 12 באפריל. בהתבססו על ביקור באתר לאחר שלוש הפלישות הראשונות, הוא חושב שהמטרה העיקרית הייתה חיפוש כללי שכן הדירות אליהן נכנסו הושחתו באופן קל, לדוגמא ארונות שבורים וניירות פזורים על הרצפה. לא נגרם נזק לציוד. יחד עם זאת, השכנים מדווחים שבפלישה האחרונה לבניין (12 באפריל) הם שמעו כי נעשה שימוש בחומרי נפץ.

 

II. מוסדות הממשל המקומי

הצלחנו לאסוף אינפורמציה ראשונית המבוססת על ביקורים באתרים רק ביחס למוסדות הבאים:

עיריית רמאללה

עיריית אל-בירה

משרד המסחר של רמאללה

הספרייה העירונית של אל-בירה

 

1. עיריית רמאללה

נזק: השחתה נרחבת, כנראה גניבה והחרמה. עיריית רמאללה ממוקמת בקרבת כיכר השעון, ובה מחלקות לאדמיניסטרציה, בית המשפט, הנדסה, בריאות, ניקיון, ארכיונים, מחקר וכספים.

בערב יום ראשון, ה- 30 במרץ, יחידה של חיילים ישראלים נכנסו בכוח לעירייה ונשארו בפנים למשך כ- 12 שעות. הבניין היה ריק כשהחיילים נכנסו. הדלת הראשית נפרצה בכוח על ידי ריסוסה ביותר מחמישים כדורים בקוטר שונה. בהתבססם על ביקור ראשוני באתר כשהוסר העוצר, סגל העירייה דיווח על הדברים הבאים:

"כל המחלקות הושחתו הרהיטים היו הפוכים והרוסים, נעשה חיפוש בתיקי ניירות ומסמכים והם פוזרו והושלכו על הרצפה, נהרסו תכניות ורשיונות בנייה, דלתות משרדים נשברו, נופצו חלונות, דלתות ומחיצות, ונגרם נזק רב לרשת המחשבים. הרבה מן המחשבים ניזוקו; הכוננים הקשיחים וה- CPU או נהרסו או נלקחו על ידי החיילים, וכך גם הכונן הראשי. נפרצו שתי כספות שהכילו מסמכים חשובים הנוגעים לעבודת העירייה וכספי הקופה הקטנה. נהרסו קירות פנימיים, ונגרם נזק רב על ידי מערכות החימום, האלקטרוניקה והמחשבים".

סגל העירייה לא הצליח להשלים את הערכתו המדויקת לגבי הנזק או להעריך את כמות הציוד, המסמכים וחפצים אחרים החסרה. לפלישה הרביעית לעירייה היו עדים כתבים ואורחים שהתאכסנו במלון בקרבת המקום.

 

2. עיריית אל-בירה

האינפורמציה מבוססת על ביקור קצר שנערך על ידי מהנדסים עירוניים כשהעוצר הוסר.

נזק: הרס של קירות חיצוניים, דלתות, ריהוט, מחשבים; ג'יפ עבודות עירוני נהרס, החרמה של תיקים וכוננים קשיחים, השחתה נרחבת, גניבה.

 

הרס: יחידה של הצבא הישראלי הגיעה עם טנקים ופרצה לבניין ביום השני לפלישה לרמאללה (שבת ה- 30 במרץ). הטנקים הרסו את הקירות החיצוניים של בניין העירייה ומחצו את ג'יפ העבודות שחנה בחוץ. הדלתות החיצוניות והפנימיות נשברו. חלונות נופצו, ורהיטים נשברו. חמישה מחשבים נהרסו (חלקם נהרסו על מנת לקחת את הכוננים הקשיחים, אחרים סתם הושחתו). הפקס נופץ.

החרמה: נראה שמספר תיקים נעלמו, לפחות שני כוננים קשיחים נלקחו מן המחשבים. בגלל כמות הניירות שנזרקו על הרצפה, אנשי העירייה לא הצליחו עדיין לראות אילו מסמכים נוספים נלקחו.

 

ערך הגניבה: נלקח ציוד מחקר בשווי של 12 אלף דולר.

 

השחתה: מספר משרדים היו באי-סדר מוחלט. ריהוט הפוך, כונניות תיקים שבורות, והרס של תיקים. המחשבים מרכזיית הטלפונים ומערכת האזעקה לא פועלים.

 

3. הספרייה העירונית של אל-בירה

מיקום: בקרבת עיריית אל-בירה

 

מהנדסים עירוניים ערכו ביקור קצר בבניין הספרייה כשהעוצר הוסר. יחידת חיילים פרצה לבניין ביום השני לפלישה, ב- 30 במרץ.

 

נזק: בעיקר השחתה, הרס של מחשבים, דלתות וחלונות שבורים, החרמה של ספרים וכתבי עת.

הרס: דלתות חיצוניות, חלונות מנופצים, מחשבים שבורים.

השחתה: כמות גדולה של דפים וספרים על הרצפה.

החרמה: אחד ממסכי המחשב היה דלוק מה והראה כי הכונן הקשיח שלו נלקח. נראה כי כמות גדולה של ספרים וכתבי עת שחסרה, למרות שעדיין לא הוערכה הכמות המדויקת שנלקחה (ואת מה בדיוק).

 

4. לשכת המסחר ברמאללה (הבנין החדש)

 

מיקום: נזלת רוקאב, מול הדואר המרכזי, רמאללה.

המידע הבא מתבסס על ביקור שערך במקום, בעת הסרה זמנית של העוצר, מנהל לשכת המסחר מר סאלח עודה.

 

לשכת המסחר של רמאללה, שבבעלותה שני בנינים, משרתת את כל מחוז רמאללה. הלשכה עצמה ממוקמת בשתי קומות של הבנין הראשי החדש, מול הדואר המרכזי של רמאללה. חלק מהמשרדים בבנין החדש הושכרו לעסקים פרטיים (מרפאת רופא, מכון מחקר לפיתוח, משרד עורכי דין וכו'). העסקים הפרטיים רק נפלשו – דלתותיהם נפרצו ונערכו בהם חיפושים. משרדי העיריה עברו ונדאליזם יסודי. בבנין הישן, הצמוד, אין משרדים של לשכת המסחר. רוב השטח שם מושכר לעסקים פרטיים ואגודות. הבנין סבל מנזק משמעותי משריפה (ראה להלן בקטע העוסק בארגונים וולונטאריים את תיאור הנזק לארגון המורים הפלסטיני).

 

נזק: דלתות חיצוניות פוצצו, דלתות פנימיות פוצצו או נפרצו. הרס מחשבים ומכונות צילום, ונדאליזם נרחב.  

 

ביום א' 13 במרס 2002 קבוצת חיילים פרצה אל בנין לשכת המסחר. הם פוצצו את הכניסה הראשית לבנין בן חמש הקומות. הכניסה הראשית הושחרה כליל מהפיצוץ. גם בקומה השלישית, שם ממוקמים משרדי הלשכה, נפרצה הדלת באמצעות חמרי נפץ. שלט המתכת ועליו שמה וסמלה של הלשכה נותץ לרסיסים, וחדר המדרגות הושחר כליל מן הפיצוץ. בפנים, המשרד הראשון אליו נכנסו סבל מההרס הכבד ביותר. ארבעה מחשבים נהרסן כליל (נזרקו על הרצפה ונותצו לרסיסים). גם מכונת צילום המסמכים נזרקה על הרצפה ונשברה. גם במשרדים האחרים היה ונדאליזם בקנה מידה רחב, עם מסמכים, ניירות ותיקיות מושחתים ומפוזרים על הרצפה. לא ניתן היה לקבוע האם כוננים קשיחים ותיקיות מסמכי נייר נלקחו. הרהיטים במשרדי נשיא הלשכה הושחתו. הדלת לחדר הישיבות בקומה החמישית פוצצה אבל בפנים לא נראה שנגעו במשהו. גם הדלת אל הגג נפרצה, אבל גם שם לא נראה נזק נוסף. בכל רחבי הבנין יש חוטי חשמל חשופים תלויים מהתקרות. מערכת החשמל בכל הבנין אינה עובדת.

 

III ארגונים לא ממשלתיים (רמאללה).

 

בעת כתיבת הדו"ח הצלחנו לאסוף פריטי מידע על המוסדות הבאים:

ארגוני זכויות אדם: אל האק, קבוצת מאטין (MATTIN) ומכון מנדלה

ארגוני פיתוח ורווחה: המכון לבריאות, פיתוח מידע ומדיניות (HDIP)   ואיחוד ועדות הרווחה הרפואית

ארגונים התנדבותיים: סניף רמאללה של YMCA, אל-נאהדה, חברת הנשים לעזרה לחרשים.

תחנות רדיו וטלביזיה פרטיות: הטלביזיה החינוכית של אוניברסיטת אל-קודס ואחרים.

 

1. המכון לבריאות, פיתוח מידע ומדיניות ((HDIP

מיקום: הרחוב הראשי, רמאללה.

המכון לבריאות, פיתוח מידע ומדיניות (HDIP) נוסד ב 1989 בידי קבוצה של חוקרים מנוסים ומומחי בריאות הפועלים מתוך מחוייבות לשיפור מצב שירותי הבריאות לכל הפלסטינים. ארגון עצמאי, שלא למטרות רווח, HDIP  מתמחה במחקרי מדיניות ותכנון הקשורים לפיתוח שירותי הבריאות בפלסטין. בפרסומי המכון  נעשה שימוש נרחב על ידי סוכנויות ומתכננים מקומיים ובינלאומיים. HDIP   גם עוסק בטיפוח שירותי בריאות לאוכלוסיות שוליות כמו נשים, נוער ונכים, ובייצוגם. HDIP   שימש כיועץ למספר ארגונים בינלאומיים, כולל הבנק העולמי, ארגון הבריאות הבינלאומי, סוכנות הפיתוח של האו"ם UNDP, קרן הילד של האו"ם UNICEF ןארגונים וולונטאריים מקומיים ובינלאומיים נוספים.

המכון ממוקם ברחוב הראשי של רמאללה, באותו בנין שבהם ממוקמים כמה ארגוני פיתוח כלכלי וזכויות האדם מאטין ואל-חק, הסניף בגדה המערבית של התאחדות העתונאים הבינלאומית. בכל המשרדים הללו שוהים כרגע חיילים ישראלים, המשתמשים במשרדים כבסיס. טנקים מוצבים ברחוב אלאהלייה החוצה את הרחוב הראשי, וגדר תיל מונע גישה.

 

בליל ה 30 במרס 2002 ב 23:20 דיווח אחד מעובדי אל חק שנותר במשרד הארגון שחיילים ישראלים פולשים לבנין, ונכנסים למשרדי אל חק  וHDIP .

נזק: לא ניתן להעריך את שיעור הנזק שכן חיילים ישראלים עדיין שולטים במשרדי HDIP וסביבתם. דיירים מהסביבה דיווחו שחיילים הוציאו קופסאות קרטון וחפצים שונים מן הבנין. HDIP  הרחיב את משרדיו לאזור רחב ידיים ששופץ מתחת למשרדים של קבוצת NATTIN . באותה הזדמנות רכש הארגון כמויות גדולות של מחשבים חדשים, ציוד משרדי וריהוט.

 

2. איחוד ועדות הרווחה הרפואית

 

מיקום: בנין רמוני, הרחוב הראשי ברמאללה.

אחיוד ועדות הרווחה הרפואיות הפלסטיניות הינו ארגון בריאות עממי, מכוון קהילה שנוסד ב 1979 בידי קבוצת רופאים ופרופסיונאלים רפואיים פלסטינים במטרה לשפר את תשתית הבריאות המתפוררת בגדה המערבית ורצועת עזה תחת השלטון הצבאי הישראלי. הארגון, שהפך במשך הזמן לאחד הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטינים הגדולים ביותר, מפעיל 25 מרכזים קבועים לשירותי בריאות ראשוניים, 14 מעבדות ומספר יחידות בריאות ניידות. גישת הארגון היא מניעתית, עם דגש על חינוך והשתתפות הציבור. בפברואר 001 זכה הארגון בפרס ארגון הבריאות הבינלאומי.

ב 1 באפריל 2002 הפגיזו טנקים ישראלים את בנין ראמוני במרכז העיר רמאללה, וחיילים פקדו על כל יושבי הבנין, בו ממוקם המשרד הראשי ויחידה לטיפולי חירום של איחוד ועדות הרווחה הרפואיות, לפנותו. (האירוע דווח באתר האינטרנט של 'הארץ' באותו יום). רופאים, צוות מנהלי וארבעה עשר מתנדבים איטלקיים, כולל חברת הפרלמנט האירופי לואיזה מורגנטיני, נעצרו בידי חיילים. בצילומי טלביזיה שנעשו במקום נראו כמה מהעובדים שאולצו לכרוע ברך במגרש חנייה סמוך. חיילים נכנסו לבנין וערכו חיפוש במשרדים. 

נזק: לפחות פגז אחד חדר למשרדי איחוד ועדות הרווחה הרפואית וגרם קריסה של קיר. מנהל האיחוד, ד"ר מוסטפא ברגותי, דיווח שרוב הציוד במשרד נהרס, כולל מחשבים ומכונת צילום. גישה לבנין ראמוני לצורך אמדן הנזקים אסורה, והצבא ממשיך להיות נוכח במקום. מתקנים אחרים של איחוד ועדות הרווחה הרפואית שאליהם פלש הצבא ב 31 במרס 2002 הם מועדון הנוער, המרכז לאופטומטריה ומרכז התמיכה הטכנית לנכים.

 

3. מרכז מנדלה לאסירים פוליטיים, רמאללה.

תיאור: מרכז מנדלה לאסירים פוליטיים, הקרוי על שמו של נלסון מנדלה, נוסד ב 1990 כדי להעניק עזרה לאסירים פוליטיים. פעולות המרכז כוללים מתן סעד משפטי וחמרי לעצירים, בין אם נעצרו בידי ישראל או השלטונות הפלסטיניים, ולמשפחותיהם, והעברת אכוונה והדרכה לכוחות המשטרה הפלסטינים בנושאי זכויות אדם.

נזק: משרדי מרכז מנדלה נתפסו למשך מספר ימים בידי הצבא הישראלי. הדיווח הבא מבוסס על תאור של אחד מחברי הועד המנהל של מרכז מנדלה, שהצליח להיכנס לביקור קצר במקום בעת אחת ההפוגות בעוצר.

1. נזק חיצוני: דלתות הברזל החיצוניות של הבנים שבו ממוקמים משרדי מרכז מנדלה פוצצו ונהרסו כליל.

2. נזק פנימי:

ונדליזם: המשרדים שוחתו כליל. מחשבים (נספרו שלושה) נזרקו על הרצפה. הרצפה זרועה ברהיטים ובתיקיות מארונות. החיילים גרמו לסתימות  בשירותים, שגרמו להצפות ביוב שהרסו את השטיחים. חיילים עשו את צרכיהם בכמה מהחדרים. המשרדים מטונפים כליל.

החרמה: הכונן הקשיח של המחשב הראשי נלקח. תכולתו הכילה את בסיס הנתונים של מרכז מנדלה. בגלל העוצר, לא ניתן היה לקבוע אם תיקים אחרים ומסמכים נוספים הוחרמו או נהרסו.

נזק למבנה: הצבא הישראלי השתמש במשרדי מרכז מנדלה כדי לירות ממנו על בנינים אחרים. כתוצאה מכך נהרסו לחלוטין 5 מחלונות המשרד, כולל מסגרות האלומיניום שלהם. כל הדלתות הפנימיות, שהיו נעולות, נפרצו ומנעוליהן הושחתו כליל.

השפעה על עבודה: כבר עתה ברור שמרכז מנדלה סבל מנזק כספי בגלל הרס והשחתת הציוד, הריהוט והמבנה. בתנאי העוצר הנוכחי לא ניתן להעריך את שיעור המידע והמסמכים שנלקחו או הושחתו.

 

4. ארגון MATTIN  לזכויות האדם

מיקום: הרחוב הראשי, רמאללה.

קבוצת MATTIN  הוא שותפות התנדבותית המתמחה בזכויות אדם בינלאומיות ובאכיפת חוקים הומאניטריים. משרדי הארגון נכבשו ב 29 במרס 2002 בידי אותה יחידת חיל רגלים וכוח צלפים שהשתלט על משרדי אל חק ו HDIP, הממוקמים באותו בנין. הכניסה הראשית למשרד נקרעה ממקומה ביום שאחרי כניסת הצבא. שכנים דיווחו שכוח גדול נכנס למשרדי MATTIN ועסקו בהכנסה והוצאה של כמות גדולה של חפצים שלא ניתן היה לזהותם.

 

בעת הסרת העוצר הזמנית ביום ג' 2 באפריל, ניסה אחד מבכירי העובדים להיכנס למשרד, אבל לא הותר לעשות כן. בהסתמך על מה שאמר לו אחד החיילים נראה שכל הדלתות הפנימיות בבנין, וכן הקירות הפנימיים שבין משרדי MATTIN למשרדי אל חק ו HDIP   נהרסו בידי החיילים.

 

בנוסף למסמכים, מחשבים וציוד משרדי, הארכיון של הארגון כולל אוסף ייחודי חד פעמי של מסמכים שטרם פורסמו העוסקים בחוק הומאניטרי בינלאומי הקשור בדיפלומטיה וחמר חשוב אחר שטרם פורסם שנאסף במהלך 19 שנה.

  

ביום שני 8 באפריל נעשה ניסיון נוסף בידי אחד העובדים להתקרב למשרד, שנעצר בידי הצבא. בנין המשרדים חסום בתיל דוקרני לאורך כל הרחוב שבו הוא ממוקם. המקום נמצא תחת פיקוח רצוף של לפחות שני כלי רכב צבאיים, כולל טנקים ונושאי גייסות משוריינים. בהתחשב בעובדה שאיש לא הותר עד כה להיכנס אל תוך המשרדים, לא ברור עד כמה חמור הנזקף ומה הושחת, הוחרם ונבזז בידי הכוחות שמחזיקים בבנין.

 

5. אל-חק – הארגון לזכויות האדם.

מיקום: הרחוב הראשי, רמאללה.

תיאור: ארגון אל-חאק, שנוסד ב 1970, הוא ארגון זכויות האדם הפלסטיני הראשון שהוקם בשטחים הכבושים. הארגון הוא הסניף בגדה המערבית של הועדה הבינלאומית למשפט. באמצעות פעילויות דוגמת מעקב אחרי הפרות זכויות אדם שנעשו הן על ידי השלטונות הישראליים והן על ידי הפלסטינים, ביצר לעצמו הארגון מעמד חשוב ומוכר בטיפוח כבוד לזכויות אדם בפלסטין.

נזק: המידע שכאן הובא בידי אחד מעובדי אל-חק. הוא מבוסס על שני ביקורים חטופים במקום בעת הסרות זמניות של העוצר בשבוע הראשון של אפריל.

נזק חיצוני: שתי דלתות הכניסה נפרצו וניזוקו קשות

נזק פנימי: ונדליזם: רהיטים דוגמת ספות וארונות אחסון מסמכים נשברו ונהפכו. תכולת ארונות המסמכים פוזרה על הרצפה. מגרות נפרצו ותכולתן פוזרה והושחתה. 3 מחשבים ומדפסת אחת הושלכו על רצפת החדר והושחתו. לצוות אל-חק עדיין לא היתה הזדמנות לבדוק את הנזק למחשבים ניידים.

גניבה: בשלב זה ניתן לדווח באופן מהימן על גניבת מחשב נייד אחד.

החרמה: כונני מחשבים וחלקים אלקטרוניים אחרים הוצאו מתוך מחשבים. בחלק מן המקרים נותר מן המחשב רק שלד.

נזק למבנה: חלון אחד נופץ. 3 דלתות פנימיות נפרצו והושחתו. בכמה מהמקומות נותצה התקרה מבפנים.

השפעה על עבודה:  ארגון אל- חק פעיל מזה 24 שנה, שבמהלכן הקים ארכיון מסמכים נרחב. עצמת הנזק המדוייקת של הונדאליזם על עבודת הארגון תלויה במידה רבה במה ניתן להציל מן הארכיון והמסמכים, המפוזרים כעת לאורכה ולרוחבה של רצפת המשרד. בשל העוצר על רמאללה לא היתה עד כה הזדמנות לעובדי הארגון להעריך באיזו מידה חסרים מסמכים וניירות.

 

6. YMCA רמאללה (סניף של YMCA מזרח ירושלים)

משרדי YMCA ברמאללה משרתים לא רק בני נוער מהעיר עצמה אלא גם צעירים מכפרי הסביבה, זאת באמצעות תכניות שדה. המרכז מפעיל מספר תכניות נוער חשובות, כולל הכשרה מקצועית לנשים צעירות, ייעוץ בבחירת מקצוע לנערות בבתי ספר, וייעוץ בבנית קריירה לצעירים יוצאים אל שוק העבודה. המרכז גם עוזר בבנית מרכזי תרבות ךנוער בכפרים שבסביבה.

הפרטים המובאים כאן מבוססים על דיווחים ראשונים שהגיעו ממשרד YMCA הראשי במזרח ירושלים, המסתמכים על תיאורים של אנשים שהיו עדים להרס או עובדים במרכז שביקרו במקום בעת ההפוגה בעוצר. הערכה מדוייקת של הנזק איננה אפשרית בתנאי העוצר המתמשך.

סניף YMCA ברמאללה כולל שלושה משרדים, הממוקמים כולם בבנין עם שלט גדול המציין את ייעודו. ב 8 באפריל 2002 קבוצה של חיילים ישראלים פוצצה את הכניסה הראשית לבנין ואת משרד השומרים שלידה. החיילים הרסו את המעלית, וערכו מסע ונדאליזם במשרדים, בו הרסו ציוד (ככל הנראה מחשבים, מטולי שקפים וציוד עזר לימודי נוסף).

עיתונאים העובדים בשירות רשת NBC אשר גרים בבנין סמוך ניסו לעצור את ההרס על ידי כך שאמרו לחיילים שמדובר במרכז YMCA, הממומן בעיקרו על ידי כספי סיוע אמריקניםץ החיילים התעלמו מהם והמשיכו לפוצץ את המוסך, על הרכבים שבתוכו: מכונית אחת וואן מסחרי שבותוכו היה ציוד חינוכי יקר ערך, בו נעשה שימוש בסיורים חינוכיים בכפרים.

 

7. תחנות רדיו וטלביזיה פרטיות

הדיווח הבא מבוסס על ביקור באתר בשעת הסרה זמנית של העוצר ועל ראיונות עם מנהלי תחנות שנעשה על ידי אחד היועצים הטכניים בתחנת הטלביזיה החינוכית של אוניברסיטת אל-קודס, וואסים עבדאללה. הפרטים נלקחו מדו"ח מלא שכתב עבדאללה, אותו ניתן לראות עתה באתר אינטרנט, יחד עם תמונות של ההרס. האתר הוא:   www.geocities.com/wramallah

 

ברמאללה יש 5 תחנות טלביזיה פרטיות ו 5 תחנות רדיו פרטיות, כמו גם תחנת הרדיו הרשמית ותחנות הטלביזיה של הרשות הפלסטינית. רוב התחנות הללו ממוקמות בתוך מרכז העיר או בסביבותיה, כדי להשיג טווח שידור מקסימלי. בכל רחבי הרשות הפלסטינית יש כ 50 תחנות טלביזיה ורדיו, יותר מבכל מדינה שכנה אחרת. המדיה הבלתי תלויה הזו תרמה רבות לבניה של חברה אזרחית, בין השאר באמצעות טיפוח ההכרה בחשיבות תקשורת חפשית, הכשרה מקצועית טכנית ועיתונאית, יצירת תכניות מקומיות ופיתוח מגזר יצירתי שלם. התחנות קיבלו מענקים ונתמכו בידי הקהילה הבינלאומית והמקומית.

 

 

 

 

א. תחנת הטלביזיה החינוכית של אוניברסיטת אל-קודס

מיקום: בקומה השלישית של הקולג' ללימודי סיעוד באל-בירה, ליד הכנסיה לרמאללה. תחנת הטלביזיה מופעלת בידי אוניברסיטת אל-קודס ומשדרת תכניות ילדים, הודעות לציבור, מידע רפואי ומידע על שירותי חירום ואיך ליצור עימם קשר. התחנה היתה בשידור, עם סרטים מצויירים, בשעה חיילים ישראלים פרצו אליה. שני עובדים שנכחו בתחנה הוחזקו בידי החיילים כמה שעות, ולבסוף שוחררו אחרי שהוזהרו שלא לשוב. טנקים ונושאי גייסות משוריינים עדיין נמצאים בקמפוס של הקולג', והם מונעים מאיש להיכנס. התחנה חדלה לשדר מאז שנתפסה בידי החיילים.

נזק חיצוני:  מגבר הטלביזיה (40 וואט) ומקלט המיקרוגל שהיו על גג בנין באקרי בכיכר מאנארה ברמאללה נהרסו.

נזק פנימי: ההנחה היא שהאולפן ומרכז התפעול, שההיו המלה האחרונה מבחינה טכנית, נהרסו כליל. זאת מאחר וידוע שחיילים הצבא הישראלי הרסו בשיטתיות כמעט את כל תחנות הטלביזיה באיזור רמאללה ואל-בירה. תכולת אולפן הטלביזיה כללה: תאורה קרה, מערכת סופר-שקטה של מיזוג אוויר,  מצלמות אולפן, מיקסרים לתמונה ולצליל, ציוד הקלטה, ציוד שידור, שני חדרי עריכה AVUD, מעבדת מחשבים, ציוד חיבור לאולפן מיקרוגל, משדר טלביזיה חדש שהספקו 250 וואט, יחידת UPS, ספריה מקיפה של סרטי ילדים וסרטים בנושאים חברה ותרבות, מחשבים של הסגל הכוללים יכולות תקשורת צליל, וידיאו ומערכות נתונים, ציוד משרדי.

 

ב. תחנת הטלביזיה אל-נאסר

הרס טוטאלי של ציוד וונדאליזם נרחב: מיקרופונים, סלילי הקלטה, סי די רומים, צגים, מערבלי תמונה, ציוד הקלטה ושידור ועוד נמצאו מפוזרים על רצפת התחנה, אחרי שנופצו לרסיסים באמצעות פטישים כבדים.

ג. תחנת הרדיו מאנארה

הרס טוטאלי של ציוד. ונדאליזם בקנה מידה נרחב.

ד. תחנות הרדיו ((FM אג'ייאל ואנגהאם

מיקום: בנין באקרי, מרכז רמאללה.

שומר הסף בתחנה אולץ לפתוח את הדלתות בפני חיילים, שהשתמשו בפטישים כבדים להרוס את שני האולפנים, את נתב האינטרנט ואת מחשבי העריכה, את משדרי ה 10 קילוואט וה 3 קילוואט ואת כל ספרית המוסיקה והתכניות. ההרס היה מלא.

ה. תחנת הרדיו 'אהבה ושלום' ((FM

הרס טוטאלי של ציוד. ונדאליזם בקנה מידה נרחב.

ו. תחנת הרדיו של אל קודס (FM)

הבנין בו ממוקמת התחנה הופצץ והועלה באש. איש לא נכנס מאז לבנין כדי לאמוד נזקים.

תחנות נוספות שחדלו לשדר ויש חשש שנהרסו:  TV אמוואז', רדיו אמוואז', TV אל ווטן. הבנינים בהם ממוקמות תחנות אלו עדיין מוחזקים בידי חיילים ישראלים. איש לא הצליח להיכנס לבנינים אלו לאמוד את הנזק.

 

 

ערים וכפרים אחרים

בשלב זה קשה מאוד להגיע למידע מפורט מרוב הערים, שנמצאות בעוצר מלא מאז שהצבא פלש אליהן. בנוסף, ערים רבות שנכבשו מחדש (ג'נין, טול כרם, נבלוס ועוד) נותקו מחשמל ו/או קוי טלפון בשבוע האחרון. להלן מידע על נזקים לארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים מהאזורים שסביב רמאללה. כל המידע המוגש כאן הוא התחלתי מאוד, ומבוסס בעיקרו על דיווחים של אנשים שהגיעו לאזורים השונים בעת ההסרה הזמנית של העוצר, בדרך כלל לביקורים חטופים.

 

I   בית לחם

1. בנין העיריה

מיקום: כיכר המולד.

הפרטים שלהלן הובאו על ידי עובד באחד משירותי החירום בממוקם בתוך בנין העיריה. הוא ועוד 15 עובדי שירותי חירום היו בבנין בשעה שחיילי ישראל פלשו אליו. העובדים הוחזקו כמה שעות בתוך הבנין ואז נלקחו למחנה מעצר, שם הוא ואחרים שוחררו בהמשך. המידע שהביא האיש מבוסס על עדות ראיה שלו מהאירועים בזמן אמיתי, והוא מאוד ראשוני. בעת כתיבת הדו"ח (13 באפריל) ממשיך צבא ישראל להחזיק בבנין העיריה.

 

הרס: הרס של הרבה דלתות חיצוניות ופנימיות, וניתוץ חלונות רבים. כמה מהקירות הפנימיים בבניו נהרסו גם הם. רהיטים רבים נהרסו או עברו ונדאליזם. כ 20 אלונקות ניידות נלקחו מן הבנים. 7 מהן הוחזרו עם נזק רציני. נהרסו שלוש מצלמות וידיאו. הקלטת שהיתה בתוך אחת מהם הוחרמה.

 

II  ענבתא (אזור טול-כרם)

(עובדים ערכו רק הערכה ראשונית של הנזק, בגלל העוצר)

עירית ענבתא

מספר העובדים: 60

נזק חיצוני: דלתות הכניסה נהרסו לחלוטין.

נזק פנימי:  ונדאליזם: ממש לפני הפלישה העבירה העיריה מספר ממצאים ארכיאולוגיים מטול-כרם, מתוך חשש שהם ייהרסו. חצי מהאוסף שהועבר אכן נהרס. מערכת האתראה מפני דליקות, מרכזת הטלפונים המרכזית וטלפונים במשרדים השונים נהרסו. מסמכים מוניציפאליים נקרעו ונזרקו על הרצפה. כל תכולת הספריה, כולל ספרים וכונניות, נזרקה על הארץ. כמה משולחנות המשרד ניזוקו.

גניבה:  שני מחשבים עירוניים נלקחו. בספריה, מחשב אחד ומצלמה נלקחו.

החרמה: כל הדיסקטים של העיריה נלקחו.

נזק למבנה: חלונות ודלתות נשברו.

המידע סופק על ידי ראש העיריה, חמדאללה חמדאללה. בידיו צילומים ודו"ח מפורט של ההרס) 

 

2. ארגון הסעד לנשים בענבתא

לארגון צוות בין 11 עובדים. הוא מציע שירותי בריאות ופעילות חברתית ותרבותית לנשים, נותן תמיכת רווחה לעניים וביקורי בית לקשישים. הארגון גם מפעיל גן ילדים (230 ילדים) ומעון יום (10 ילדים).

נזק חיצוני: הקיר החיצוני פוצץ עם חומר נפץ, ונגרם נזק לבנין. בשער היו מספר חורים מכדורים ומרסיסים.

נזק פנימי: ונדאליזם: במבט שטחי וראשוני נראה שנגרם נזק רב. כל הזכוכית נמצאה שבורה.

(המידע נמסר בידי עיטאף אל-קאבאז'י.

 

III טול-כרם

1. האיחוד הכללי של נשים פלסטיניות, טול-כרם

הסניף בטול-כרם של האיחוד הכללי של נשים פלסטיניות ((GUPW עוסק בטיפוח ושיווק רקמה ומלאכות יד מסורתיות אחרות המיוצרות בידי נשים כפריות באזור.

נזק חיצוני: הדלת החיצונית פוצצה.

נזק פנימי: ונדאליזם: כל המגירות נסרקו ככל הנראה, וכל התיקיות נפתחו. ציוד משרדי נראה לא פגוע. עבודות רקמה פוזרו על כל הרצפה, ונרמסו תחת נעלי החיילים.

נזק למבנה: חלונות נשברו.

(המידע הובא בידי פאוזיה יחיא עבוד)

 

2. ראוודאת אבנא אל-ע'אד

גן ילדים המעסיק 6 עובדים ומשרת 70 ילדים.

נזק חיצוני: הדלת הראשית נהרסה.

נזק פנימי: ונדאלזים: כל צעצועי הילדים נזרקו על הרצפה. רבים מהם נותצו לרסיסים. השטיחים מקיר לקיר נקרעו ובחלק מהמקומות נתלשו ונלקחו. תיאטרון הבובות הקטן נהרס.

(המידע הוא בידי פאוזיה יחיא עבוד)

 

דו"ח זה חובר בידי:

פרופ' רימה חממי, אוניברסיטת ביר-זית

ד"ר סארי חנפי, המרכז הפלסטיני לפליטים ולפזורה, שאמל

גב' אליזבת טיילור

תרגום לעברית: טל הרן, מיכל גבעוני, תמר ברקאי, דני רבינוביץ